דרדלה? הסוד מאחורי התגובה למתקפה האיראנית הראשונה נחשף
בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה, כשנראה כי התקדמות של ממש בהשגת מטרות הלחימה – בראשן השבת החטופים – מתעכבת, טוענים גורמים ביטחוניים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לפעול לפי דפוס פעולה קבוע וידוע לו היטב ממערכות קודמות – כזה המבוסס על שחיקה איטית, שימוש בתחבולות והפעלת לחץ מדיני חיצוני, עד לרגע ההכרעה.
לדבריו, “בלבנון, צה”ל ניהל לאורך יותר משנה מערכה עקבית נגד חזבאללה: במשך שנה ארוכה, שחק צה”ל ו’קילף’ את נכסיו של החזבאללה זה אחר זה. החל בהשמדת משגרי רקטות, פגיעה במאגרים אמל”ח, שמורות טבע, ולקראת סיום מהלך של תחבולה מבריקה – מתקפת הביפרים – שבלבלה את חזבאללה ופתחה חלון תקיפה לעוצמה ישראלית מלאה. זה נגמר בעריפת הנהגת החזבאללה, ובניצחון מוחץ”.באשר לאיראן, מתאר פוזיילוב מהלך תחבולתי נוסף שהוביל לעימות ישיר: “במקרה של איראן, גרמה ישראל למעורבות ובחיכוך ישיר של איראן, מתוך כוונה לגרור אותם למלחמה. האיראנים שמאז מלחמתם בעיראק הקפידו להילחם באמצעות כוחות פרוקסי, על מנת לחסוך בדם ולהימנע ממבחני כח, נפלו לתחבולה הישראלית".
הפצצה של קונסוליה בה שהו קציני כוח אל-קודס האיראני בסוריה, הביאה את האיראנים להיגרר ולתקוף ישירות את ישראל. תגובתה הצנועה של ישראל – התקיפה הקטנה של מאי – שזכתה לכינוי המזלזל ‘תקיפת דרדלה’ – לא נועדה לספק תמונות ניצחון, אלא לבדוק יכולת: האם ניתן לשתק מכ”מים ולפתוח שמיים נקיים לחיל האוויר. צה”ל וחיל האוויר ביצעו בדיקת היתכנות, ניסוי שבחן את השיטה"."משהניסוי הצליח, נפתחה הדלת למבצע רחב היקף, שבו ישראל ‘ערפה’ שוב את כל יכולות ההגנה האווירית האיראנית, ובסוף התהליך, באמצעות ארה”ב, פגעו בלב התוכנית הגרעינית האיראנית”.