הטעויות שמקרבות את האינתיפאדה השלישית
וישנה סיבה טובה מאוד לכך שאפילו ממשלת הימין על מלא-מלא של נתניהו-בן גביר-סמוטריץ', נמנעת מלפרק את הרשות הפלסטינית ולפזרה לכל עבר. נתניהו אמנם לא יודה בכך, אך האינטרס הישראלי המובהק הוא שהרשות ומנגנוני הביטחון שלה ימשיכו להתקיים ולפעול. אם המנגנונים הללו יחדלו מלפעול, ההסלמה תהיה מהירה וקטלנית יותר. הבעיה שנתניהו ושותפיו לא רוצים חלילה לחזק את הרשות הפלסטינית כי אז הדרישה להקמת מדינה פלסטינית תהפוך למוחשית יותר. זה גם היה המקור לתפיסה שהשרישה את אם כל המחדלים של 7 באוקטובר, שאמרה כי "חמאס הוא נכס" והרשות היא נטל. נזכיר שב-2018 היה זה אבו מאזן שהחליט לקצץ דרמטית בתקציבים שמעבירה הרשות הפלסטינית לעזה ולחמאס, וממשלת ישראל בתגובה לכך הייתה זו שפנתה לקטאר בבקשה להעביר סיוע כספי לעזה שבהמשך הגיע לידי חמאס.
וכמובן אי-אפשר להתעלם מהטרור היהודי בשטחים, וכל מילה אחרת תחטא למה שקורה שם. כאן מדובר בטרור בחסות מדינה, בחסות משטרת ישראל, לא פחות. משטרת בן גביר כמדיניות מתעלמת מהתופעה, שב"כ לבדו אינו יכול להתמודד עם התופעה והצבא גם הרים ידיים במובן מסוים. וכך בכל יום כבר נרשמים פוגרומים קטנים שלעיתים גולשים לאלימות קשה, פגיעה ברכוש במקרה הטוב ובבני אדם במקרה הפחות טוב. פעמים רבות מותקפים גם כוחות הביטחון הישראליים או אזרחים ישראלים שמנסים לסייע לפלסטינים במסיק זיתים לדוגמה. הסכנה שטמונה בכל אלה אינה רק בכך שהיא מעוררת מוטיבציה לפיגועים, המוטיבציה הזו קיימת כבר, אך הטרור היהודי רק משלהב אותה. הבעיה שגם נקודתית, אירוע "קטן" לכאורה של "מיני פוגרום", יכול להפוך למארב של מחבלים פלסטינים חמושים שינסו לפגוע בכל יהודי שנכנס לכפר שלהם כדי לפגוע ברכוש או בנפש. ומכאן ועד פיצוץ רבתי, הדרך תהיה קצרה, אפילו קצרה מאוד